עבדתי עם הקבוצה של מקבלי שירות על קשירת חוטים לשטיח. א. עשה רושם שהוא לא מסוגל לעשות את זה, וגם טען שכל השנים אמרו לו שהוא לא טוב במוטוריקה עדינה…
יחד עם המדריך העלנו לו את המוטיבציה, עודדנו אותו ובסוף השיעור, כבר קשר לבד!
בסוף התקופה היה לנו שטיח שיצא למכירה בירידים השונים!!!
מנקודה זו והלאה א. הלך והתקדם. ממש לאחרונה הוא סיים לצייר תמונת דיוקנו של מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף שהוא מאוד מחובר אליו. בהתרגשות גדולה אנו מנסים להגיע ללשכתו של מרן על מנת להתברך ולהראות לו את פרי יצירתו של א.
על זה נאמר-אין דבר העומד בפני הרצון. לא המוגבלות הפיזית שלנו ולא זו שגידלו אותנו לתוכה תמנע מאיתנו לפרוח, מכאן אפשר רק להמשיך לצמוח…

במהלך מפגשי התרפיה באומנות שאני מקיימת עם מקבלות השירות אני מכניסה את העיסוק בחימר שממנו אנו מכינות מוצרים למכירה.
אני מוצאת כי מעבר לתוצרים היפים יש ערך גדול לתהליך העבודה המשפיע על רבדים רבים בנפשן.
לפני שאנו מגיעות לשלב של בניית הצורה, אני נותנת להן לגעת בחומר, לחוש את הרטיבות ולהגיע לתחושה עמוקה שמענגת ומשכללת את החושים.
לאחר מכן אנו עוברות לתחום המעשי: הרידוד הידני והקימה של כל אחת בתורה למרדד הראשי.
מעולם לא ציפיתי שהן תזכורנה את התהליך, ועם הזמן הדהים אותי לראות שחלקן ממש זכרו את הסדר של התהליך ומיד לאחר הרידוד הידני קמו בצורה אוטומטית למרדד הראשי . למדתי שגם אם נראה לנו שבלתי אפשרי להחדיר מיומנויות בסיסיות לנשים עם מוגבלות שכלית משמעותית' כמה זה אפשרי ואיך ניתן לקפוץ מעל למגבלות!