הבח' רפאל יחזקאל פרקל ז"ל

בכאב ובצער עמוק, ליווה קהל גדול וחשוב בירושלים למנוחות, את הבח' רפאל יחזקאל (חזקי) פרקל ז"ל, נפש יקרה, זכה ומלאה יראת ה' ומאיר פנים לזולת, שנפטר בשנת הארבעים ושתים לחייו, שהיו מלאים התמודדויות ומסירות אין קץ של הוריו שליט"א ומשפחתו שיחי' שעטפו אותו בדאגה וברחימאיות מעוררת התפעלות.

נולד ביום ז' באדר תשמ"ד, ליבדלחט"א אביו, הרה"ח ר' חיים פרקל שליט"א, מחשובי חסידי גור, המנכ"ל והמייסד הנודע והנערץ של עמותת "עלי שיח" – הפועלת במסגרות מגורים ותעסוקה לבוגרים עם צרכים מורכבים, מאז יותר מארבעים שנה. ולאמו הדגולה, בת הרה"ח המפואר ר' שמחה בונים לב ז"ל, שהיה מדמויות המופת של חסידי גור בקרתא דשופריא.

עוד לפני כן, בעקבות התמודדותו האישית והייחודית של חזקי, החל אביו שיחי' להקים מסגרות חינוכיות תורניות חסידיות מותאמות, ובכך נולדה רשת "מגן אברהם" – המיועדת לבחורים עם קשיי למידה ואתגרים רגשיים, תוך שמירה על רוח הישיבות והימנעות מתיוג. בשלב מאוחר יותר עבר להתגורר במסגרת של עמותת "עלי שיח", שם קיבל מענה תואם יותר לצרכיו המורכבים, והיה אהוב וחביב על כל הסובבים אותו.

חזקי, עם כל מוגבלויותיו, היה מלא וספוג רוחניות, אמונה ואצילות. הוא הקפיד על תפילה בזמן ובמנין. הרבה לומר תהלים בכל עת. תפילותיו ותהילותיו היו בכל להט, בתמימות זכה ובערגה, בביטוי כוסף של אהבתו את ה' ואת התפילה והתהילים, עליהם התרפק בערגה. בחיבת התפילה, הרבה לנסוע לכותל המערבי להתפלל.

הקפיד מאוד לקום ולנשק את ספר התורה, בכל קריאת התורה.

בבית המדרש הגדול דגור הכירוהו הכל, כמי שהיה מגיע מדי שבת בשבתו ובכל חג ומועד, להתפלל במקום הקבוע שלו, בדרום בית המדרש, ליד יבדלחט"א אביו, שתמיד היה לצידו וחופף עליו בחביבות נאצלת, שהכל ראו והעריצו עד מאוד.

כמו כן היה ממתפללי בית המדרש 'נחלת עקיבא', ליד הדירה של "עלי שיח" בה התגורר, ונתחבב והוערך על ידי כל המתפללים. התפלל גם בבית המדרש צאנז סמוך למקום מגוריו – וגם שם, הכל הכירוהו.

למד בקול ובנעימות על אף מוגבלותו. היה לומד בכרכי הש"ס, לומד וקורא, גם אם הקריאה היתה בלי שיכול היה להבין. הוא עשה זאת בחן מיוחד, בהתמדה ובעקביות רבה.

היה אהוב מאוד על כל מכריו. נפש זכה, בעל לב טוב. האיר פנים לכל הסביבה. על אף המוגבלות שלו, התענין תמיד בשלום המשפחה והמכרים. ניחן בחוש הומור וניצל זאת לשמח הזולת. אהב לחלק מיני מתיקה לילדים.

לפני כ­20 שנה עבר לגור בדירת "עלי שיח", המוסד שהתייסד על ידי אביו שליט"א, עבור הילדים המיוחדים והבוגרים, שצריכים למסגרת מיוחדת. היה חביב על עמיתיו הדיירים ותמיד דאג להם ולצרכיהם. חביב היה על כל סביבתו, מקדים שלום לכל אדם, עין טובה ולב טוב, נהנה לראות אחרים שמחים.

לפני 4 שנים חלה ועבר ניתוח, והיה מאושפז חצי שנה במצב קשה. בחסדי ה' התאושש.

לפני כחודש נסע עם "עלי שיח" לפקוד קברי צדיקים בהונגריה. התפלל בהתרגשות רבה אצל ציוני מרנן ה"חתם סופר", ה"ישמח משה" ורבי ישעיה'לה מקראסטיר זי"ע.

ביום שני ט' בניסן בצהריים חש שלא בטוב ופנה לנוח. למגינת לב, הוא לא קם משנתו. צוותי מד"א שניסו להחיותו, נאלצו לבשר את הבשורה המרה כי נשמתו חזרה לכור מחצבתה.

הלווייתו יצאה מבית ההלוויות שמגר, שם נפרד ממנו יבדלחט"א אביו רבי חיים שליט"א. הוא תאר את חזקי יושב ומשנן ולומד ש"ס, והזכיר את דברי ה"שפת אמת" במסכת אבות, שאדם הלומד בעולם הזה ולא מבין, הרי שבעולם הבא ילמדו אותו שיבין. חזקי, על אף שלמד בלי להבין, בוודאי בעולם הבא יבין.

עוד הזכיר את דברי כ"ק מרן אדמו"ר ה"פני מנחם" זי"ע, שהסביר על דברי הגמרא "טף למה באו, ליתן שכר למביאיהם", כי הרמז הוא לאותם טף מיוחדים, שאנשים אינם מבינים למה באו לעולם. אין זאת אלא שהם נועדו ליתן שכר למביאיהם, להורים שלהם, שכה רבות טורחים סביבם.

אחיו, ר' לייבל שיחי', הזכיר את שמחת החיים של חזקי, ואת העובדה שבגללו ובזכותו נתגלגל הרבה חסד בעולם.

רכז הדירה, ר' חיים מילשטיין, ציין כי חזקי היה אהוב על כל הדיירים בדירה ודאג לכולם. שיבח בהערכה את מסירות המשפחה אל חזקי.

הלוויה עברה ליד בית המדרש דגור, שם המתין קהל גדול עם כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, שליווה את המיטה דקות ארוכות.

המסע המשיך להר המנוחות. לאחר סתימת הגולל, נפרד אחיינו,ר' שמחה בונם מונדרי שיחי', שציין את הדאגה של חזקי לכל המשפחה וההקפדה שלו על תפילה במנין.

נסתם הגולל על חייו המיוחדים ומלאי הרוחניות של חזקי. אולם מבוע החסד וההטבה שנוצר בזכותו, ממשיך לפעול, בחסדי ה', וזה יהיה לו לזכות גם בעולם הנשמות.