כשחיים, בן הזקונים המתוק שלנו עם " תסמונת דאון " נולד. חיינו השתנו מקצה לקצה. אמנם הוא הבן העשירי ובתחילה היו הרבה ידיים לעזור איתו, אך בכל זאת ככל שהתבגר ( וגם אנחנו 🙂 הרגשנו שהוא צריך דירה מיוחדת. בעלי שיח מצאנו את מה שחיפשנו. בית עם צוות חם ואכפתי , כמו משפחה, עם חברים טובים ומעטפת מקצועית מדהימה. חיים מגיע לשבת פעם בשבועיים והוא בקשר טוב מאד עם המשפחה, אבל החברים בדירה הם כמו אחים שלו.. כשאנחנו רואים איך חיים אורז את המזוודה במוצאי שבת ומצפה לחזור לדירה בירושלים, זה נותן לנו את הביטחון שחיים בידיים טובות!

יש לי אחות גדולה – מיוחדת . קוראים לה מנוחי. מנוחי היא סמל ודוגמא בשבילי . מגיל צעיר מנוחי מתמודדת עם מורכבויות שונות שמגבילות אותה, בגבורה אמיתית! לפני שנתיים , מנוחי נכנסה לדירה של בנות עצמאיות בעלי שיח , בשכונת רמות. מאז אני רואה איך מנוחי צומחת ומתקדמת . הרכזת המסורה שדואגת לכל צרכיה מסביב לשעון , המטפלת הרגשית שמלווה אותה פעם בשבוע ונותנת לה כלים וכח ובמיוחד החברה וההווי שיש בדירה – לדעתי זה הסוד לשינוי הגדול שמנוחי חוותה בשנתיים האחרונות. לאחורנ הממש מנוחי טסה עם קבוצה של בנות מעלי שיח – אפילו קצת קנאתי בה.. אני רוצה להודות לעלי שיח על כל העשייה שלהם למען אחותי ושאר חברותיה! יישר כח..

דגש רב ניתן על-ידנו לשימור הקשר החם בין הדיירים ובין הוריהם. ההורים מוזמנים
לבקר את ילדיהם בדירות ואף משתתפים בחלק מן הפעילויות. השהות בדירה אינה
מחליפה את הקשר המיוחד של ילד (ללא תלות בגילו) עם הוריו האוהבים. אנו
פועלים לטפח קשר זה בכל דרך ומקפידים כי אחת לשבוע-שבועיים יתארחו
הילדים בבית הוריהם בסוף השבוע.